מתוך "התמרה רוחנית-תקשור לאנושות"
מאת אליאן | הוצאת אור
מהו תקשור?
כיצד אני, טקלון, יוצר קשר עם אליאן, המתקשרת עמי? כיצד ישויות אור יוצרות קשר עם בני אדם? תקשור הנו יצירת קשר, מגע, contact . יצירת קשר בין תודעה לתודעה. קשרים כאלו נוצרים וקיימים כל העת. התודעות הרבות הקיימות בבריאה וביקום הן כמו ניצוצות של אור; רשת של אור מחברת ביניהן. לעתים הן מתמזגות זו בזו, לעתים הקשר הוא דרך ערוצים של אור. קשרים אלו קיימים כל העת. ניצוצות האור, שהם חלק מהאור הגדול, קשורים זה בזה בקשר עבות ואוהב: כמו טיפות מי הים הקשורות ומתמזגות זו בזו; כמו גרגרי החול היוצרים את החוף ונמצאים במגע תמידי ביניהם; כמו המולקולות היוצרות את עולמכם הפיזי וקשורות זו לזו באמצעות הכוח המגנטי והמשיכה ביניהן. הקשר הוא נביעה טבעית מהאחדות שבין כל הדברים. הקיום שלו טבעי ובלתי ניתן לניתוק. בממד הפיזי, שבו קיימת אשליה של פירוד, הקשר נעשה דרך אמצעי תקשורת. אמצעי התקשורת מגשרים על אשליית הפירוד ומאפשרים מגע ואחדות. כך מאפשרות המלים והשפה העברה של תובנות בין אדם לאדם. כך מאפשר המגע הפיזי יצירת אחדות אנושית בסיסית בין האנשים. אמצעי התקשורת מאפשרים לחוות אהבה, אחדות והתמוססות רגשית בין בני האדם - או, במקרים אחרים, העברת רגשות של כעט ואלימות, המייצרים דחייה. הדחייה והמשיכה בין בני האדם, שתיהן, הן סוג של קשר. אלו הם כיוונים שונים בתוך הקשר, כמו שני צדדים של מגנט. הכוח המגנטי פועל בשני צדיו. זרימה של רגשות, תחושות ואנרגיות בין בני אדם קיימת כל העת. חלק מזרימה זו נעשה באופן מודע, דרך אמצעי התקשורת ויצירת הקשר בין בני האדם, המביאים, מסמנים ומעלים לסף המודעות היומיומית - ההכרה המודעת - שאכן נוצר קשר. חלק מהזרימה נעשה באופן בלתי אמצעי, כך שמתקיים קשר שלא באופן מוצהר. המודעות לקשרים אלו, ולהשפעות טלפתיות ואנרגטיות שאינן מפורשות, תלויה במידת הרגישות וההקשבה של כל אדם ואדם וקשורה למידת העומק שההקשבה מגיעה אליה. כאשר הרגישות או ההקשבה פחותות, רק תדרים עזים, קיצוניים ומפורשים אשר מגיעים דרך אמצעי תקשורת מקובלים, יקבלו אישור לקיומם בהכרה המודעת היומיומית. ככל שההקשבה והרגישות גוברות, ההכרה המודעת תכיר תדרים יותר מעודנים, פשוטים ובלתי אמצעיים ותהיה מסוגלת להכיל טווח יותר רחב של התרחשויות ועומקים. קשר של תקשור עם ישויות האור מתאפשר על ידי מיומנות תודעתית, ששייכת לטווח היותר רחב של המודעות. זוהי מיומנות של המודעות, הלומדת לקלוט ולהיות ערה ולהזמין את הערנות לתדרים מעודנים יותר של אנרגיה. תדרים אלו הם מפורשים פחות. המקור שלהם אינו במישור הפיזי. הקשר בינינו, ישויות האור, לביניכם, בני האדם, הנו קשר אנרגטי. לקיום שלכם יש כמה רמות אנרגטיות. המוצקה יותר מביניהן היא האנרגיה הפיזית, זו הזורמת בגוף. אוורירית יותר וקורנת היא האנרגיה שמחוץ לגבולות הגוף הפיזי, זו המהווה את ההילה והגנות האור שלכם. הילה זו יוצרת קשר עם השדה האנרגטי של היקום כולו. גבולותיה אינם חדים, מוגמרים וסופיים. היא מתפשטת ומתמוססת אל תוך הסביבה של האנרגיה הפיזית, כמו גם אל תוך סביבה אנרגטית מקבילה של ממדים אחרים, וביניהם הממד המוחלט. התמוססות זו הנה אמורפית. בנוסף לכך, קיים ערוץ מעבר אנרגטי ממוקד. המעבר מחבר אתכם עם האנרגיה של השמיים מעל, או במשמעות עמוקה יותר - עם האנרגיה של ממדים מעודנים ובעלי תדר גבוה יותר מהממד הפיזי. הוא עובר דרך מרכז הכתר בקודקוד הראש, דרך המרכז של ההילה ושל הגוף האנרגטי שלכם, הנמצא באופן פיזי במרכז גופכם הפיזי ,לפני עמוד השדרה מלפנים. המעבר מחבר אתכם מלמטה אל האדמה, אל המוצקות של הממד הפיזי , ובפרספקטיבה מעמיקה יותר אל המוצקות של ממדים בעלי תדר צפוף יותר מן הממד שלכם. כאשר הנני יוצר קשר אנרגטי עם בן אדם, עם אליאן, הנני מתמוסס אל תוך ההילה שלה באנרגיה שלי, עוטף אותה, משתלב ומתמזג לתוכה. הננו ממוזגים עם הקיום האוניברסאלי ואנו בקשר עמו. הננו מעצימים יחד את המעבר ויוצרים זרימה מלמעלה למטה, מהאנרגיות המעודנות יותך מעל, אל האנרגיות הצפופות יותר למטה. דרך המעבר הזה זורמים תדרים וגלים אנרגטיים. המקצב, הגוון, מהירות הזרימה שלהם וצורתם הם קידוד של אינפורמציה. האור שבהם הנו ריפוי. האור שבהם קיים כפי שהוא, נספג על ידי אליאן ומועבר הלאה. קידוד האינפורמציה מתפרש במערכת פענוח צופנים אינטואיטיבית, הנמצאת על הגבול של המודע לבין מה שאינו מודע, בהכרתה המודעת של המתקשרת. הפענוח של צופנים אלו למלים מאפשר את הפלא שבחציית הגבול בין מה שאינו מודע לבין מה שמודע להכרה, וכך מותמרים התדרים האנרגטיים של הידע והריפוי למלים, לתיאורים ולדימויים. התדרים האנרגטיים שמועברים ב - תקשור עוברים מן השפה של המוחלט, מן הקיום המאוחד עם כל היש, אל שפה דואלית הניתנת להבנה מנטאלית. זוהי שפה המדברת אל ההכרה המודעת הפיזית, ויכולה להיקלט על ידה. בתוך המלים, בתוך הדימויים, ספוגים האור והתדר הגבוה, ושוכן בהם הריפוי. הריפוי מתממש במגע שהוא יוצר עם התודעה הפיזית הקולטת אותו, בשינוי ובתנועה שהוא מחולל. הוא מגיע לכלל הגשמה כאשד התובנות, השינויים והתנועות שהתחוללו בעקבות קבלת הידע המרפא מזמנים את כוחות הריפוי האישיים של מי שקיבל אותם. יחד, הם יוצרים מציאות חדשה, אוהבת ופתוחה יותר, משמחת ורצויה יותר, חופשייה ומאושרת, מודעת ועמוקה יותר. מעבר מסרים מן הממד המוחלט אל הממד הפיזי, מן התודעה הפתוחה והמאוחדת עם הידע האוניברסאלי ,שהיא תודעת העצמי הגבוה והנשמה של כל אחד מכם, אל ההכרה המודעת של האישיות בחיי היומיום - מתרחש ללא הרף. הזרימה הזו לא פוסקת לעולם. היא קיימת תמיד. המודעות לתהליך זה, ומידת היכולת לכוון ולזמן אותו ,משתנות מאדם לאדם. ההכרה המודעת עושה כמיטב יכולתה להציע פירוש, הגדרה ומסגרת לידע הזה, הזורם אליה ממקורות שאינם מודעים לה. כאשר ידע כזה מזוהה בתדר הגבוה שלו, באור הרב שבו, בריפוי הטמון בו ובתנופה שהוא מחולל - יש והוא מכונה אינטואיציה, יש והוא מכונה השראה, יש והוא מכונה אלוהות. יש כמובן מי שמעדיף שלא לכנותו בשם כלל, שכן להתמודדות עם דילמת ההגדרה של מידע כזה אין מבחינתו פתרון קל, ויש בה אף פוטנציאל לעורר תנופה חזקה מדי, שעלולה ליצור רעידת אדמה בכל המוסכם והידוע בתחום ההגדרה המודעת. לכן, אנשים מסוימים יגידו: "אני לא יודע איך, פשוט ידעתי את זה". או: "יש לי הרגשה שזה מה שאני צריך לעשות". ואכן ,במידה מסוימת, ההכרה במקור הידע אינה נחוצה. ההכרה בידע עצמו חיונית בהרבה מאשר ההכרה במקורו. היכולת להיבנות מהידע הזה ולאפשר לו להגשים את ייעודו היא המשמעותית באמת. כך, נוכל לאפשר לידע המועבר ליצור בנו את התנועה האנרגטית שהוא נועד ליצור, לתת לנו את התנופה לחוויות מפתחות, לאפשר את הזרימה של האהבה לעצמנו, לעורר בנו סקרנות ורצון להתפתח ועוד השפעות מיטיבות ומרפאות, אינדיווידואליות לכל אחד ואחת, במצבים שונים ומיוחדים. בתחום הפסיכולוגיה המודרנית וחקר הנפש, מכירים בקיום של חלקים בתודעה שהנם בלתי מודעים; מכירים במקצב ובארגון של הלא מודע. לעתים, קיימת אשליה שהלא מודע תחום, אולם הוא אינסופי. אותו אזור אפל לכאורה ומסתורי, נראה לנו כאפל ומסתורי כיוון שאיננו מצליחים לראות אל תוכו. הלא מודע של כל אחד מאיתנו הנו אינסופי ומחובר אל הקיום האוניברסאלי. מתוך כל הידע הקיים, מתוך אנרגיות הריפוי הנאצלות של היקום, מתוך האהבה האינסופית של האל המתבטאת בנשמה של כל אחד ואחת - נובע הלא מודע. האור האינסופי הזה מייצר קשר, לובש צורה ונתחם אל תוך הלא מודע האישי. קונפליקטים מודחקים וחלקים מוצלים שלנו שוהים שם באור הריפוי של הבריאה. זהו מקומם של חלקים כאובים שמבקשים ריפוי, אשר ההכרה המודעת איננה יכולה להתמודד איתם ישירות. ההכרה המודעת במציאות הפיזית היא זו שתחומה ומופרדת מהאינסוף לכן, תקשור הנו תהליך של תרגום ולבישת צורה: מהאינסוף אל הפיזי הניתן להבנה; מהתדרים האנרגטיים אל המלים שמעבירות אותם; מהריפוי של האל והבריאה אל הריפוי האישי של כל אחד ואחת. התברכו ביכולת תקשור זו, שעומדת לרשות האנושות. היא קיימת בכל אחד ואחת מכם. תוכלו לבחור להיות ערים לה, או לזרום עמה, מבלי לפרש או לרדת לעומק ההבנה של הדברים מבחינה מנטאלית. קיומו של הקשר המרפא - בין הממד המוחלט לבין הממד הפיזי, בין ישויות האור לבין בני האדם, בין הנשמה לבין האישיות - הוא זה שעיקרי וחשוב. שפעו וספגו ומלאו את האהבה, את הריפוי, ואת הקרבה, החמימות והאחדות שבו. תקשור הנו קשר; הנו אהבה; הנו ריפוי. כאשר תחושו קשר, אהבה וריפוי מתוך הקריאה של ספר זה - הרי שיצרתם קשר עם האנרגיה המרפאת שהעברתי אליכם; הרי שהנכם נמצאים ברמת התודעה המודעת והקשורה במודע אל הממד המוחלט; הרי שהקשר בינינו התאפשר. הנכם אהובים ומבורכים במפגש זה בינינו - מפגש המתרחב ומתאחד עם הקיום האוניברסאלי ועם החיים עצמם.
